רוני, מבעלי המועדון: "בימי שלישי בצהריים אין דיבורים, אין ריקודים - ישר תכלס. מורידים את הבגדים ועושים את זה בלי הפסקה. מי שמדבר אומרים לו 'שתוק או שתלך מפה'. ארבע-חמש שעות של פעילות בלתי פוסקת, עוברים מאחד לאחד". בצילום: אחד החדרים המיועדים לזוגות בלבד

ברוכים הבאים ל"נו לימיט", מועדון חילופי הזוגות החדש והלוהט שבדרום תל אביב כאן מתכנסים מדי שלישי ובסופי שבוע עשרות זוגות למרתון סקס פרוע הכללים: בלי סמים, בלי ויאגרה, קונדום חובה חוץ מזה, תעשו (כמעט) מה שבא לכם ואת מי שבא אבל שימו לב לביצועים שלכם - לא סתם יש כאן חלונות הצצה אל האקשן מאת: טליה זליג-לביא צילומים: דניאל בר-און לרוני וסנדרה ולחבריהם גבי ואיריס (כל השמות בכתבה בדויים) יש בחודשיים האחרונים עיסוק שהיה גורם להרבה אנשים לרצות להתחלף עימם: הם הבעלים והמנהלים של "נו לימיט" ("ללא גבול"), מועדון חילופי זוגות בדרום תל אביב, שהפך בשקט בשקט לאחד המקומות החמים בעיר.

אבל במסגרת העבודה נתקלים הארבעה לא פעם בדילמות מקצועיות די יוצאות דופן. למשל, איך מתמודדים עם אורח או אורחת הרוצים לקיים עימם אישית יחסי מין במועדון, כאן ועכשיו.
"כבעל מקום אני לא מרשה לעצמי לקיים יחסים עם הלקוחות", מסביר רוני איך הוא נוהג לפרק את הפצצה. "אני מארח בלבד. יש כל הזמן פניות לשנינו ואנחנו מסרבים בנימוס, כי כמנהלים ובעלי המקום אנחנו שונים מזוג רגיל שמגיע לכאן לבלות. לפני שש שנים, בערב הראשון שערכנו ברעננה, גם השתתפנו באופן פעיל. סנדרה בילתה במחיצת שני גברים, וכשסיימה - ניגש אליה שלישי. היא היתה עייפה וסירבה. הגבר לקח את זה אישית, נעלב, התלבש והלך. מאז החלטנו שאנחנו לא שוכבים עם האורחים.
"יש עוד סיבה: תארי לעצמך שאני מציע את עצמי למישהי והיא לא מעוניינת. אז אני מציב אותה בפני דילמה: אם היא תסרב לי, כבעל המקום אני יכול להעיף אותה הביתה. זה בפירוש יכול להיות ניצול לרעה של מעמדי. אנשים רואים את זה בעין יפה שאנחנו לא חלק מהחגיגה. בזכות זה יצרנו יחסים של פתיחות ואמון".
גבי ואיריס, אתם דווקא בעד להתערבב עם הלקוחות, אבל בסלקטיביות.
גבי: "אם פעם היינו הולכים לבלות, היום אנחנו הולכים לעבוד, ואם על הדרך קורה משהו מאוד טוב - אז הוא קורה. התפיסה שלנו קצת שונה משל רוני וסנדרה. אחרי הכל, יצרנו את המועדון הזה עבור עצמנו. בגדול, אנחנו מחפשים כיף ושקט נפשי. לפני שפתחתי את המקום ביררתי לגבי חוקיות נושא חילופי הזוגות, פניתי לאנשי משטרה והזמנתי אותם לבקר במקום בכל רגע נתון. אין כאן סמים ורוני מתנגד אפילו שאנשים יביאו ויאגרה מהבית".

"פעם ראשונה שלכם?"
ערב שבת, חצות וחצי, מבנה תעשיה גדול ונידח בדרום העיר. מקום שלא הייתם מעלים על הדעת להגיע אליו בשעות היום, וכנראה בגלל זה הוא מצוין לשכן בתוכו מועדון חילופי זוגות. לצורך המשימה הצטיידתי בבעלי הנלהב, והמונית הורידה אותנו בין הפחים והחתולים. השומרים בכניסה הנחו אותנו לעבר הקומה הראשונה. בעבר היתה כאן חנות מפעל של נעליים. פעם אנשים היו מורידים פה מקסימום את הגרביים שלהם. הלילה הם יורידו ה-כל.
נכנסנו ללובי קטן, עברנו את הביקורת וקיבלנו מהשומרת מפתח ללוקר, התא בו משאירים את החפצים האישיים, את הבגדים ואת התמימות. דלת נוספת נפתחה ואנחנו בפנים, מוקפים בקירות אדומים ובתאורה עמומה. בצד ימין, בתחתית הלוקרים, ממתין בסבלנות גם זוג מגבות המיועדות למי שלא התכונן מראש. אנחנו הבאנו "ביגוד הולם" מהבית.
כשהתקדמנו לעבר הבר, הבחנו מימין ומשמאל בשבעה חדרים בדרגות שונות של חושך וצבעוניות, מרופדים במיטות גדולות עם סדינים כחולים, אדומים וסגולים וכריות בצבע זהב. על הקירות תמונות ארוטיות. בינתיים כולם עדיין בבר, שותים ורוקדים. הנשים בלוק מושקע והגברים מטופחים למשעי.
מסביב לבר שלושה סטים של ספות אדומות. במרכז החדר מיטת אפריון בצבע זהב מכוסה בכילה שקפקפה וזהובה, לאלה שמאוד אוהבים לעשות את זה בפרהסיה. לצד הבר משקאות חמים, מים ושולחן עם מאזטים מושקעים: עלי גפן, עגבניות מיובשות, גבינות, לחמים וירקות טריים חתוכים. הכל חופשי. גם הקונדומים, שהשימוש בהם מהווה חובה במועדון.

אחת וחצי, הגיע השעה להתפשט. רוני, מבעלי המקום, עובר בין האנשים, לוחש משהו באוזן ומכוון את כולם ללוקרים. הוא ואשתו סנדרה מכירים טוב טוב את כל הניואנסים הקטנים של הז'אנר. "כולם משקיעים במראה ובאיפור ולכן שלב המעבר להתפשטות קצת קשה", הוא מסביר. אנחנו פוסעים ללוקרים ומחליפים לחוטיני וגופיות. רוב הגברים עוטים מגבת ותו לא. הנשים יותר נועזות: מי בחוטיני, מי בבייבי דול סקסי, ויש גם כאלה שמפתיעות בביריות או בגופיה חושפנית מחמיאה. אף אחד כאן לא נראה כמו דוגמן או דוגמנית צמרת, אבל דווקא בגלל זה התחושה האישית מאוד נינוחה. לאט לאט העסק מתחמם. על הספה מול הבר מישהו כבר מלטף את גופה של מישהי ובחדרים מתחיל האקשן. במקום ישנם בשלב זה כ-20 זוגות, ועוד כמה זוגות נוספים שמגיעים בטפטוף. שניים מהחדרים כבר רוחשים פעילות סוערת: שלושה גברים ואשה, גבר ואשה עושים את זה בכל התנוחות האפשריות, ולצידם צופה שבוחר לענג את עצמו. בחדר השני שתי נשים צעירות, האחת במשקפיים והשנייה בלבוש נועז עתיר פונפונים. ברחבת הריקודים הן התלטפו והפשיטו זו את זו. גם כאן, בחדר הקטן, הן דבקות בסולידריות וחולקות ביניהן גבר אחד. הנטייה הכללית היא להתקבץ יחד בקבוצות, אם כי יש גם חדר פרטי עם מפתח למי שאינו חפץ בשותפים למיטה ומעדיף לעשות זאת לבד. לבד לגמרי? לא ממש. בכל החדרים - פרט לחדר אחד חשוך במיוחד - מותקנים חלונות הצצה עגולים כמו שיש בספינות. כל אחד יכול לעצור ולהתרשם מהביצועים. רוצים פרטיות מושלמת? לכו הביתה. אנחנו מסתובבים בין החדרים על תקן צופים בלבד. מדי פעם ניגשים אלינו גבר או אשה ומציעים הצעות מגונות בטון מפתה ואדיב. אנחנו מסרבים בנימוס אבל שמחים לשיחה טובה. "פעם ראשונה שלכם?", שואלת עידית, ותיקה בסצינה, המתנדבת להיות החונכת שלנו, בעיקר של בעלי. "כשרוני וסנדרה פתחו ישר עברנו לכאן. אנחנו ממש חבורה ואת החבר שלי הכרתי דרך הסצינה.

הבר של "נו לימיט" אחד מחדרי הפעילות, כפי שנראה דרך חלונות ההצצה. "התעקשנו על תל אביב כי היא סדום ועמורה"

עכשיו הוא בחדר אחר עם מישהי, כבר די הרבה זמן למען האמת".
ואת לא מקנאה?
"אני מפרידה בין סקס לרגשות. בלב אני יודעת שהוא רק שלי. בהתחלה היה לי קשה, אבל נכנסתי לזה. התחלנו בווילה בהוד השרון ועכשיו אני מגיעה לכאן קבוע בימי שלישי בצהריים. בגלל שאני לא עובדת כרגע זה נוח לי. אנחנו חבורה של 13-12 זוגות ויש כימיה טובה. כאן את יכולה לפגוש עורך דין ובסטיונר, שופט ואינסטלטור, שוטר ורופא ומה שקובע זה לא מי אתה, אלא מה יש לך שם למטה - ואיך אתה מתנהג במיטה. בתכלס, אנשים באים בשביל סקס. הרבה סקס".

"אני חייבת לעשות אותו"
נו לימיט פותח את שעריו ארבע פעמים בשבוע: פעמיים ביום שלישי (בצהריים ובלילה), ובלילות חמישי ושישי. הכניסה לזוג בימי שלישי היא 150 שקל, ובחמישי-שישי המחיר עולה ל-250 שקל. כל זוג שרוצה להצטרף עובר ראיון קבלה ומשלם 100 שקל דמי חבר לשנה.
"ההבדלים בין הימים ברורים", מסביר גבי. "אם בערבי חמישי ושישי אנשים באים לבלות, בימי שלישי בצהריים הם באים לעבוד. שלישי זה גם יום שאנשים באים עם בני זוגם הלא חוקיים".
רוני: "בימי שלישי אין דיבורים, אין ריקודים - ישר תכלס. מורידים את הבגדים ועושים את זה בלי הפסקה. מי שמדבר אומרים לו 'שתוק או שתלך מפה'. ארבע-חמש שעות של פעילות בלתי פוסקת, עוברים מאחד לאחד".
חודשיים מאז שנפתח נו לימיט, ויום חמישי מסתמן כיום החזק ביותר. "אם הייתם באים אתמול לא הייתם נהנים", מדווחת עידית, המאמצת שלנו. "לזוגות חדשים עדיף לבוא ביום כמו היום, שהוא סולידי ויש רק 30-20 זוגות. אתמול היה מפוצץ, משהו כמו 60 זוגות. רקדתי הרבה כי חיכיתי שהחדרים יתפנו. למרות כמות האנשים לא מצאתי בסוף מישהו שעשה לי את זה, אז ישבתי עם החבר'ה שלי, דיברנו וצחקנו".
רוני מסביר שישנם שני סוגי קהלים שמסתדרים ביניהם מצוין, ונעים בטווח הגילים 50-25: "מדובר בנשים מבוגרות שנראות טוב ומושכות מאוד בחורים צעירים, ובגברים מבוגרים וסקסיים ש'עושים את זה' לצעירות. יום חמישי משלב בין שני סוגי הקהלים האלה, ובזכות זה הוא נחשב ליום הכי מצליח שלנו".
אני עושה סיבוב לעבר הבר וחוזרת. מיטת האפריון שכה קסמה לי זנוחה. עידית מסבירה שהיא מרכזית מדי, ושרוב האנשים מעדיפים להתעלס בחסות החשיכה. כולם עם כולם, אבל בחסות החשיכה.
לקראת ארבע וחצי לפנות בוקר אנשים ניגשים ונפרדים מרוני. הממושקפת מבקשת ממנו לסדר לה סקס עם אחד העובדים שמצא חן בעיניה. "תן לי את הטלפון שלו", היא מפצירה, "אני חייבת 'לעשות אותו'". רוני מבטיח לבדוק.
אשה בשנות ה-40 לחייה, גוף חטוב ועיני חתול ירוקות, ניגשת לרוני ונפרדת ממנו עם קוביית שוקולד ונשיקה. בעלה נפרד מרוני בלחיצת יד. קצת לפני חמש גם אנחנו עוזבים את "הבועה" וחוזרים לחיים האמיתיים שם בחוץ. המקום מתרוקן לאיטו, אך אל דאגה - ביום שלישי הם ישובו חזרה.

כולם מעורבבים עם כולם

חדר הלאונג' במועדון אחד מחדרי האורגיות מוכן לפעולה

מאחורי NoLimit , שנפתח לפני כחודשיים, עומדים כאמור שני זוגות שותפים: רוני (48) וסנדרה (36), גבי (48) ואיריס (39). לשני הזוגות אלה נישואים שניים, ושניהם מתגוררים בעיר שינה שלווה במרכז השרון. שני הזוגות גם מגדירים את עצמם כ"סווינגרים", זה כינוי לאלה שעוסקים דרך קבע בחילופי זוגות. לביזנס הם הגיעו מתוך אהבה לדבר. אצל רוני וסנדרה זה התחיל כבר לפני כשש שנים. "ישבנו עם כמה זוגות חברים, סווינגרים כמונו, במסעדה תל אביבית", משחזר רוני, "כשכל מה שהיה קיים אז זה אורגיות בבתים פרטיים וכמה ווילות 'מסחריות'. באותו לילה ישבנו וקיטרנו על הרמה הנחותה של המקומות האלה והגענו למסקנה שאנחנו יכולים לעשות את זה הרבה יותר טוב אם נתארגן בכוחות עצמנו. כלומר, שכל אחד ישים סכום כסף, נשכור יחד דירה ונצרף כמה זוגות נוספים. ככה שגם יהיה מעניין וגם נכסה את ההוצאות. 12 זוגות של חברים שמו כסף ושכרנו דירה ברעננה. אני טיפלתי בנושא. פרסמתי מודעה וקיבלנו ים של טלפונים. "במסיבה הראשונה השתתפו שלושה זוגות חברים ועוד 35 זוגות נוספים. הצלחה היתה אדירה כבר מהשבוע הראשון. בשלב מסוים ביקשתי מהחברים שיענו גם לטלפון, כי הוא לא הפסיק לצלצל 24 שעות ביממה. אחרי כמה זמן באו עשרה מזוגות החברים ואמרו לי: 'אנחנו מוותרים - קח את הכסף, טפל בזה אתה' ויצאו מהתמונה". ונשארת לבד במערכה. "אני וסנדרה החלטנו להיכנס חזק לעניינים, תוך שהיא ממשיכה בעבודתה כשכירה ואני מקדיש את מלוא זמני לעניין. הפעילות התקיימה בימי חמישי ושישי, עד שהדבר נודע לשכנים, שהזעיקו משטרה. לא שהעניין הזה הוא לא חוקי, אבל הרעש והרכבים שגדשו את השכונה הפריעו להם.

אז עברנו לרחובות ומשם להוד השרון. בשש השנים האחרונות עברנו דירה כמעט כל שנה, כל פעם לווילה גדולה יותר, על מנת שנוכל לעמוד בביקוש".
באותה תקופה חיו גבי ואיריס בחו"ל, שם גם הם הפכו לסווינגרים. "אחרי חמש שנים ביחד התחלתי להרגיש שחיקה בחיי הנישואים", מספר גבי, "אבל האופציה של בגידה באיריס לא עמדה מעולם על הפרק, בגלל השקרים שכרוכים בזה. כשנישאנו החלטנו שהכל מותר - חוץ משקרים, ועד היום אנחנו שומרים על הכלל הזה. יום אחד גלשתי באינטרנט ועליתי על אתר של מועדון לחילופי זוגות בווינה ומאותו רגע לא עזבה אותי המחשבה איך להגיע למועדון הזה עם איריס".
גבי הציץ ונפגע, איריס התלהבה פחות: "לקח לי הרבה זמן להגיד לגבי 'כן'", היא נזכרת. "שנתיים הוא ניג'ס לי, עד לפעם הראשונה, שהיתה לא קלה. הייתי בשוק ואחרי חצי שעה רציתי ללכת. אמרתי לו שאני לא מוצאת את עצמי. היה שם חדר ענקי עם מזרן ענק ועליו לפחות 30 זוגות, שכולם מעורבבים עם כולם. חזרנו הביתה ואחרי שלושה חודשים, מיוזמתי, ביקשתי מגבי לחזור לאותו מועדון בווינה".
כשגבי הציע לך להחליף זוגות, זה לא פגע בך?
"בהתחלה מאוד. שאלתי את עצמי: 'מה, הוא כבר לא אוהב אותי? איך זה יכול להיות? איך הוא יכול לראות אותי עם מישהו אחר?'. לא ידעתי איך לאכול את זה. מהר מאוד הבנתי שזה עושה לנו טוב. היום אנשים מקנאים בזוגיות שלנו ואומרים שאנו נראים מאוהבים".
לפי התיאור שלכם, חילופי זוגות זה ממש מתכון לשיפור ורענון חיי הזוגיות.
"ממש כך. גבי מחזר אחרי יותר מבעבר, הקנאה הבסיסית שנטועה בכולנו גורמת לשנינו לא לראות את בן הזוג כמובן מאליו. אפשר בהחלט להגיד שאנו מעריכים יותר זה את זה. חזר לנו הניצוץ לעיניים".
החברים ובני המשפחה יודעים מזה?
"פרט לאחותי, שהיא מאוד קרובה אלי, אף אחד לא יודע. אני באה ממשפחה שמרנית שלא תאהב את הרעיון".
גבי: "בקרב החברים ובכלל, מי שצריך לדעת - יודע ומפרגן. לגבי השאר, אין לי עניין להיכנס להסברים או להצדיק את אורח חיי".

אם חברים, לא עושים
לפני שנתיים חזרו גבי ואיריס לארץ, אבל התבאסו ממצב הסצינה בישראל. "לא איריס ולא אני נמשכים לקטע המוני", מסביר גבי, "מה שראינו היה וילות אפלות, כמה מזרנים ונרות על הרצפה. רצינו להקים מקום בסגנון שלנו".
במקביל, גם לרוני ולסנדרה נמאס לטאטא קונדומים מרצפת הסלון כל סוף שבוע ולעבור דירה כמעט כל שנה. הם רצו להתקדם ולילה אחד, כשישבו השניים עם קומץ חברים מהסצינה, ביניהם גבי ואיריס, נולד הרעיון להקים מועדון משלהם. גבי: "את ההשראה למועדון לא ספגנו ממקום ספציפי בחו"ל. כיוון שיש לי עסקים בחו"ל, לא הקמתי את המועדון בשביל כסף. נכון, אני לא אתנגד להרוויח ממנו ואני מתייחס אליו כעסק לכל דבר, אבל הקמנו אותו במטרה שיהיה לנו ולחברים שלנו לאן לבוא".
למה דווקא בתל אביב?

הבר במועדון

"אני התעקשתי על תל אביב, כי היא סדום ועמורה. יש כאן קהל שלא ייכנס לאוטו וייסע חצי שעה לשרון, אבל כן ייכנס למונית וייסע מקסימום שלוש דקות בתוך העיר. אותם רציתי להרוויח, וצדקתי. אפילו מי שבא בגלל הטרנד ולא משתתף באופן פעיל בפעמים הראשונות, תופס עם הזמן אומץ, ואני מדבר גם על בעלי פאבים וסלבריטיז". שתפו אותנו בקוריוז מהמועדון החדש. גבי: "הדבר הכי קינקי שהיה כאן קרה עם בחורה צ'כית. היא ישבה על כיסא בר ו'עשתה' גברים ממש בלי לזוז מהכיסא. שניים החזיקו לה את הידיים, שניים את הרגליים והגברים באו ונעמדו בתור, אחד אחרי השני. זה היה חריג ובאופן אישי - ממש לא אהבנו את זה. זאת לא הפעם הראשונה שקיימו יחסים על הבר, אבל זה היה וולגרי. רק היה חסר שאחד הגברים יכה על החזה וישאג כמו טרזן. זה היה זול ובוטה, הישראלי המכוער בהתגלמותו. כמובן שלא אמרנו כלום. אחרי הכל, הטעם שלי לגבי יפה או מכוער זאת דעתי האישית, ולא סתם קראנו למועדון NoLimit". רוני, איך אנשים הופכים לסווינגרים? "בדרך כלל זה מתחיל ב'תן לי את אשתך ואני אתן לך את שלי', ונגמר בהמון קנאה. לכאורה זאת נראית האופציה הכי זמינה, אבל זוג שממשיך בדרך חיים סווינגרית יודע שלא עושים את זה עם חברים.

חילופי זוגות בין שני זוגות בלבד זה קשה מאוד. זוגות שותים הרבה מאוד כוסות קפה עד שמוצאים זוג שהוא לטעמם של כל ארבעת המשתתפים. בסופו של דבר הם מגיעים למסיבה או למועדון, שם יש מבחר והם יכולים למצוא מישהו לטעמו של כל אחד מהם.
"יש שני סוגים של סווינגרים: אלה שבאים למועדון כזוג והולכים יחד לחדרים, מחפשים זוג כמוהם ונשארים צמודים כל הערב. וישנם זוגות שמגיעים ביחד אבל כל אחד עושה את זה עם מי שבא לו".
ואיך מתמודדים עם קטע שאלה ששכבתם איתם הופכים להיות חברים טובים שלכם?
"ברור שבנסיבות אינטימיות כאלה נוצרות לא פעם חברויות עמוקות, ואז מפסיקים עם הסקס ונשארים עם החברות. תוסיפי לזה את העניין שמי שבא לחילופי זוגות מחפש כל הזמן את אלמנט ההתחדשות. גבי מכיר שני זוגות שמחליפים קבוע כבר 16 שנים, אבל זה מקרה נדיר וחריג".
אנשים עושים כאן עסקים? סוגרים עסקאות בין הסדינים?
"כשבאים לכאן מתמקדים בסקס. בהתחלה יש הרבה מסכות ואנשים משתמשים בשם בדוי. אחר כך יודעים מה כל אחד עושה ונוצר אמון. אם אני צריך בעל מקצוע, אני אפנה לאחד החברים שמגיעים לכאן, וכמוני רבים אחרים, כי אני סומך עליו, גם אם המחיר שלו יקר יותר. יש לנו 15 זוגות חברים שילכו אחרינו באש ובמים וזה הדדי. בכל פעם שעברנו דירה, התייצבו לפחות עשר נשים לעזור באריזה ובפירוק. מאידך, לעולם לא אגש להגיד שלום למישהו ברחוב שהוא לקוח שלי. אני נוהג על פי קוד הדיסקרטיות המקובל וכמוני כל מי שנמצא כאן".
להערכתך, מה היקף התופעה בארץ?
"במרוצת שש השנים שאנו בסצינה עברו אצלנו כ-12 אלף זוגות. על כל זוג שהגיע קיבלתי לפחות שישה טלפונים מזוגות שהביעו התעניינות. אני מעריך שבפוטנציה יש 50 אלף זוגות בישראל שמתעניינים בקטע. לדעתי, ביחס לגודל האוכלוסיה בישראל מדובר באחוזים חסרי פרופורציה לעומת מדינות אחרות. תביני, הגיעו אלינו גם נשים בהריון. את לא מאמינה באיזו עדינות הגברים מתייחסים אליהן. יש להן ביקוש אדיר. היתה מישהי בחודש תשיעי שהלכה, אחרי לילה סוער, ישר מהווילה שלנו לחדר לידה".
אתה מתאר תופעה גוברת והולכת. יש היום מקום לעוד מועדונים כמו שלכם בתל אביב?
"כרגע לא, אבל מדובר ללא ספק בתופעה. אולי בעוד עשר שנים יהיה מקום לעוד מועדון אחד או שניים".
קרה שגבר הביא נערת ליווי כבת זוג?
רוני: "נערות ליווי אנחנו מזהים מקילומטרים ואין מצב שהן יעברו את סף הדלת. כמועדון זוגות התפתחה סביב הנושא תעשיה. לאו דווקא של נערות ליווי אלא של חובבות סקס שמפרסמות באינטרנט והופכות למלוות בתשלום. הן מתלוות לגברים ובתוך המועדון נפרדות דרכיהם. עלינו על התופעה ובעזרת החושים שלנו אנחנו לא נותנים לנשים כאלה להיכנס. לעומת זאת, לנשים שבאות לבד אנו נותנים להיכנס בחינם, פרט ליום חמישי, שהוא יום לזוגות בלבד".
למה?
"בגלל החובה להגיע בזוג. יש גברים שמביאים ידידה שיושבת כל הערב על הבר. לכאורה, יש מספר שווה של גברים ונשים, אבל בפועל - אין הזדמנויות שוות. יש ריבוי גברים אקטיביים ומיעוט נשים פעילות. מי שבאמת אוהבת סקס ובאה לכאן מרצונה החופשי, תתקבל בברכה".
אפשר להתרשם שמקצת מהמשתתפים הם אנשים צעירים בתחילת שנות ה-20 לחייהם. מה קורה איתם בהמשך? הם מצליחים ליצור זוגיות ולהתחתן?
"דור ה-X של היום מבולבל ומחפש עניין. לא גדלנו על חילופי זוגות ולשאלה שלך יש מספר תשובות: יש כאלה שהתחתנו ומיצו את הקטע, יש אחת שאפילו חזרה בתשובה ויש כאלה שחוזרות לכאן עם הבעל. לדעתי, השתתפות בחילופי זוגות לא מצביעה על בעיה באינטימיות או ביצירת זוגיות".
חסרים כאן סאונה וג'קוזי. יש תוכניות לעתיד?
גבי: "סקס ומים לא נראים לי כשילוב סטרילי במיוחד, ובעידן האיידס צריך להיזהר. החלום הוא להפעיל את המקום חמישה ימים בשבוע. בקרוב גם יתחילו כאן מסיבות לנשים בלבד בימי שני".
ומה עם ערבים סגורים לגייז?
"רוב הקהל שלנו סטרייטי ולא רואה בעין יפה פעילות הומוסקסואלית במקום. עם סקס בין נשים, לעומת זה, אין בעיה".
יש לך חזון להקים בישראל קהילה של סווינגרס?
"ממש לא. אני כאן כל עוד טוב לי. ברגע שיפסיק להיות לי טוב, אני אעביר את המקום הלאה".

אירופה למתחלפים: המומלצים של גבי

גבי, אחד השותפים והבעלים של נו לימיט, ביקר במהלך חמש שנות היותו סווינגר בלא מעט מועדונים לחילופי זוגות בכל רחבי אירופה, שם הסצינה חמה במיוחד מזה 30 שנה ואף יותר.
לדבריו, המדינות "המובילות" בסצינה הן צרפת, אוסטריה, גרמניה והולנד. גבי מצא בפריז לפחות 25 מועדונים לחילופי זוגות, שהבולטים ביניהם הם No Comment Club , Les-Chandelles ו - The Over Side. בהולנד גבי התרשם במיוחד מ- Fun4Two, שיש לו אתר אינטרנט שאפשר להתחרמן ממנו כבר מהגלישה. בווינה, בירת אוסטריה, הוא ממליץ על Dreamland, שגולת הכותרת שלו היא בין השאר ערבי האורגיות ההמוניות הארוכות שנערכות בו.
"אופי המועדונים שונה ממדינה למדינה", מבהיר גבי. "בגרמניה ובאוסטריה לא תמצאו בתוך מועדוני הסווינגרז כמעט אף אחד לבוש, ואין שם אפילו לוקרים. באמסטרדם מנגנים בדיוק בחצות מנגינה מיוחדת, שמשמשת כאות לכל המשתתפים להוריד באותו רגע בדיוק את כל הבגדים.
"הופתעתי לגלות שדווקא הצרפתים הם המרובעים של הסצינה. הם נוהגים להישאר לבושים עד לאקט עצמו, ועם סיומו הם מיד מתלבשים בחזרה. ושוב, הם תרים אחר הפרטנר הבא, מוצאים אותו, מורידים את הבגדים, עושים את זה, מתלבשים וחוזר חלילה".
מועדוני סווינגרז חביבים נוספים בהולנד: Showboat, שם זה קורה על ספינה, Fata- Morgana עם האתר היפהפה ו- Paradise, שנחשב לפרוע במיוחד. כל המועדונים הללו מחזיקים כאמור אתרי אינטרנט מושקעים, חלקם בכמה שפות.
כך או כך, אם תקישו את שם המועדון עם סיומת המדינה, תגיעו לאתר האינטרנט שלו. אפשר גם פשוט להיכנס למנוע החיפוש גוגל, לכתוב את שם המדינה ואת הביטוי Swingers Clubs, ותצאו עם יותר מחצי תאוותכם בידכם.
אגב, גם לנו לימיט יש אתר אינטרנט, אם כי הוא עדיין בחיתוליו. תוכלו למצוא באתר פרטים בסיסיים אודות המועדון ותנאי ההצטרפות אליו. הכתובת: www.swingersclub.co.il